שיעורי בית באנגלית: איך לעזור לילד בבית גם כשהאנגלית שלכם חלשה

מה בית הספר מצפה – ומה זה אומר עליכם בבית

אנגלית היא מקצוע חובה מכיתה ג׳ (עד 2022 החובה הייתה מכיתה ד׳), ויש בתי ספר שמתחילים כבר בכיתות א׳–ב׳. תוכנית הלימודים באנגלית של משרד החינוך קובעת עיקרון שחשוב להורים להכיר: בשלב הראשון (רמת Pre-A1, כיתה ג׳ ותחילת ד׳) מלמדים קודם לשמוע ולדבר, ורק אחר כך לקרוא ולכתוב. בשלב הזה לומדים את האותיות ואת הצליל של כל אחת, ומילים קצרות ושכיחות שהילד מזהה במבט אחד.

לכן בכיתה ג׳ לא כדאי ללחוץ על איות. ילד שמבין "Open your book" ויודע להגיד "I like pizza" נמצא בדיוק במקום הנכון, גם אם הוא עוד לא יודע לכתוב את המילים.

בהמשך התמונה משתנה. לפי התוכנית, את כל המילים של Band I (המילים השכיחות של היסודי) הילד צריך לדעת לכתוב ולהגיד עד סוף כיתה ו׳, לא רק לזהות. בחטיבת הביניים הקטעים לקריאה (Unseen) מתארכים, נכנסים הזמנים, וקצב המילים החדשות עולה. פירוט לפי כיתות יש בעמוד האנגלית לפי כיתה. המסקנה המעשית: ביסודי העבודה שלכם בבית היא בעיקר חשיפה ומילים – שני דברים שלא דורשים לדעת אנגלית.

החלוקה שעובדת: הילד מלמד, אתם בודקים

הורים שלא בטוחים באנגלית שלהם נוטים לאחת משתי טעויות: לוותר לגמרי ("אני לא יכול לעזור בזה"), או לתרגם לילד כל משפט. שתיהן לא עוזרות. מה שכן עובד הוא חלוקת תפקידים:

• הילד הוא המורה. הוא מסביר לכם מה למדו היום, מקריא לכם מילים ומלמד אתכם איך אומרים אותן. ללמד מישהו אחר זו אחת הדרכים הטובות ביותר לזכור.
• התשובות הן הבוחן. רשימת המילים מהמחברת, דף הפתרונות או מילון עם כפתור השמעה – לא הזיכרון שלכם.
• אתם אחראים על השעה, על המקום ועל הבדיקה לפי סימנים שלא דורשים אנגלית (פירוט בהמשך).

אם אתם אומרים מילה במבטא – זה בסדר. ילדים לומדים את ההגייה מהמורה, משירים ומסרטונים. רק אל תתקנו את ההגייה שלהם לפי שלכם; אם יש ספק, משמיעים את המילה במילון ושומעים יחד.

שגרה שבועית של 15 דקות ביום

שיטת שלוש הערימות לאוצר מילים

כותבים כל מילה על כרטיס: באנגלית בצד אחד, ובצד השני ציור או התרגום בעברית. כל הכרטיסים מתחילים בערימה "חדש", ובכל פעם מערבבים אותם. עובדים בשני הכיוונים: פעם הילד רואה את הצד האנגלי ואומר מה זה בעברית, ופעם רואה את הצד העברי וכותב את המילה באנגלית – ואתם הופכים ובודקים אות מול אות, בלי לקרוא בקול. כרטיס שהילד ידע עובר לערימה "כמעט", ואחרי עוד הצלחה ביום אחר – לערימה "יודע". כרטיס שלא ידע חוזר לערימה "חדש". כל יום עוברים על "חדש" ועל "כמעט", ועל "יודע" רק פעם בשבוע. כך הזמן הולך למילים הקשות, ולא לאלה שהילד כבר יודע.

איך בודקים שיעורי בית באנגלית בלי לדעת אנגלית

רוב הטעויות ביסודי נראות לעין, גם בלי להבין את המשפט. עברו עם הילד על הרשימה הזאת בסוף העבודה, ותנו לו לתקן בעצמו:

1. אות גדולה בתחילת כל משפט, ובמילה I ("אני") – תמיד גדולה, גם באמצע משפט.
2. נקודה או סימן שאלה בסוף כל משפט. אם המשפט מתחיל ב-What, Where, Who, Do או Is – בסוף צריך סימן שאלה.
3. רווח בין המילים. ילדים שרק התחילו לכתוב מחברים מילים (Ilikecats).
4. העתקה מדויקת. מניחים את המילה מהספר ליד המילה שהילד כתב ומשווים אות אחרי אות. מחפשים במיוחד b/d ו-p/q הפוכות, ואותיות חסרות.
5. כתיבה משמאל לימין ועל השורה: כל שורה מתחילה בצד השמאלי של הדף, לא בימני כמו בעברית.
6. התשובה עונה על השאלה. גם בלי לקרוא את הקטע: אם השאלה מתחילה ב-Where, התשובה צריכה לכלול מקום; ב-When – זמן; ב-How many – מספר. דף עם מילות השאלה ליד שולחן העבודה עוזר מאוד.

את מה שהילד לא הצליח לתקן – משאירים. המורה צריכה לראות איפה הוא באמת נמצא.

מתי צריך מורה פרטי לאנגלית

לפני מורה פרטי, דברו עם המורה לאנגלית ושאלו שלוש שאלות: באיזו רמה הילד ביחס לכיתה, מה הדבר הראשון שחסר לו, ומה כדאי לתרגל בבית. הרבה פעמים התשובה היא "רק מילים" – ואת זה אפשר לעשות לבד.

סימנים שכדאי לשקול עזרה מקצועית:

• באמצע כיתה ד׳ הילד עדיין לא מזהה את צלילי האותיות או לא קורא מילים קצרות כמו cat, bed, sun.
• בכיתות ה׳–ו׳ הוא מנחש מילים לפי האות הראשונה במקום לקרוא אותן.
• לפני המעבר לכיתה ז׳ (ולהקבצות) יש פער שהמורה מאשרת, ושלא נסגר אחרי חודשיים של תרגול קבוע בבית.
• הילד נמנע לגמרי, בוכה או "שוכח" את המחברת בכל יום שיש אנגלית.

אם בוחרים מורה פרטי, בקשו ממנו לעבוד לפי מה שלומדים בכיתה ולתת לכם משימה קטנה לבית לכל שבוע. כך השגרה שלכם ממשיכה גם בין השיעורים.

טעויות נפוצות

• לתרגם לילד כל משפט לעברית: הוא מתרגל לחכות לתרגום ולא מנסה להבין מההקשר. עדיף לשאול "איזו מילה אתה כבר מכיר במשפט?" ולהתחיל ממנה.
• ללמוד מילים רק כרשימה בעל פה: ילד שמדקלם רשימה לפי הסדר לא תמיד מזהה את המילה במקום אחר. הכרטיסיות מעורבבות בכל פעם בדיוק בגלל זה.
• להתחיל באיות בכיתה ג׳: תוכנית הלימודים מתחילה בשמיעה ובדיבור. לחץ על כתיבה מוקדם מדי יוצר תסכול. בשלב הזה עדיף לשאול "מה זה?" ולחכות לתשובה בעל פה.
• לשאול רק "איך אומרים באנגלית...": זה מתרגל מעבר מעברית לאנגלית בלבד. בכרטיסיות כדאי לעבוד בשני הכיוונים, כי במבחן ובקטעי קריאה הילד צריך להבין מילה שהוא רואה.
• לוותר בגלל שאתם לא יודעים: גם הורה שלא מדבר אנגלית יכול לבדוק כרטיסיות מול התרגום ולהקפיד על שגרה. זה רוב העבודה ביסודי.

טיפים להורים

• החליפו פעם בשבוע ערב טלוויזיה בעברית בפרק מוכר באנגלית. אותו פרק כמה פעמים זה דווקא טוב – בכל צפייה הילד מבין יותר.
• לילדים שכבר קוראים: כתוביות באנגלית ולא בעברית. כך הם שומעים ורואים את אותה מילה יחד.
• הדביקו פתקים באנגלית על חפצים בבית (door, window, fridge) והחליפו אותם כל שבועיים.
• בקשו מהילד להיות "המורה" שלכם לחמש דקות: שילמד אתכם 3 מילים מהשיעור. אם הוא יודע להסביר – הוא יודע.
• שמרו את רשימת המילים של המבחן הבא על המקרר, וסמנו כל מילה שהילד ידע בכרטיסיות.